מלאה במקומות הנכונים

מה הסיפור שלה? של הטחינה המלאה? ולמה הרבה חושבים ש"מלא - זה בריא, אבל לא טעים..."?

באנו לעשות קצת סדר וטיפ טיפה שכל ולספר לכם בהזדמנות על הטחינה המעלפת שלנו

אז בואו נתחיל מההתחלה.

אי שם די מזמן התפתחה מגמה של תזונה בריאה והפקת הערכים התזונתיים המיטביים ממוצרי המזון השונים. ככה התחילו להופיע מזונות 'מלאים'. זה התחיל קרוב לוודאי בלחמים ומשם המשיך לעוד דגנים, קטניות וזרעים שונים.

אז מה בעצם המשמעות של מלא?

זרעי השומשום, כמו גם החיטה והאורז עוברים בתהליכי העיבוד שלהם קילוף ובעצם המוצר הסופי מעובד מזרעים ללא הקליפה שלהם. כך בעצם מייצרים את הטחינה ה'רגילה' או כפי שנהוג לקרוא לה 'לבנה'.

אז אם כך, טחינה מלאה מיוצרת איפוא מזרעי שומשום לא מקולפים. שלמים. בדומה לאורז מלא, חיטה מלאה וכד'. ההבדל והיתרונות המשמעותיים באים לידי ביטוי בתכולת הויטמינים, המינרליים ושאר מרכיבים בריאים שבעצם הקילוף בעיבוד המקובל - אובדים מן התוצר הסופי.

לשם השוואה - בטחינה הלבנה יש כ 230 מ"ג סידן, לעומת למעלה מ 850 מ"ג סידן בטחינה מלאה!!

אז מה הסיפור עם הטעם? הו, פה נכנס ענין אחר לגמרי. אופן העיבוד של השומשום הוא שקובע את האיכות הסופית וכמובן גם משפיע על הטעם. למה הכוונה? ישנם תהליכי ייצור בהם הקליפות שהתקבלו בתהליך הקילוף מושבות אל המוצר בהמשך התהליך ובעצם עוברות 'עיבוד מקביל' עד להשלמת התהליך והאריזה.

בטחינה ארציאלי תהליך הייצור מתבצע עם זרעי השומשום בשלמותם! הם לא עוברים כלל תהליך של קילוף. עובדה זו משפיעה רבות על התוצר הסופי וזה ניכר בערכים התזונתיים הגבוהים כמו גם בארומה ובטעם העוצמתי של השומשום. מאחר ולא נעשה שימוש במלח כלל - מתקבל טעם אגוזי מתקתק ומשכר!

כמה הטחינה המלאה שלנו טובה? קבלו את הנתונים הבאים -

872 מ"ג סידן !! (לעומת 237 מ"ג בטחינה הלבנה)

276 מ"ג מגנזיום (לעומת 31 מ"ג בטחינה הלבנה)

רק 4 מ"ג נתרן - המצוי בזרעי השומשום באופן טבעי!

אז מתי משתמשים בטחינה מלאה? כשרוצים לקבל את מלוא הערכים ואת הטעם העוצמתי.

הטחינה מתאימה לשימוש גם כגולמית, למריחה על צנים (מומלץ עם מעט סילאן לקבלת טעם וחוויה של חלווה בהיעדר הסוכר וייסורי המצפון), תיבול סלטים וכמובן גם מושלמת לאפיה וקינוחים.